יצאנו לבחירות תכף נשוב! 

"כל המציל נפש אחת כאילו קיים עולם מלא" אתם יכולים להרגע, לא באתי להתרים אתכם...! פעם ראשונה שראיתי את המשפט בדברי חז"ל הוכתי תדהמה, לפתע התחוורה לי הקושי התקשורתי אותם חווים אנשים כה רבים. הרי וודאי, אם כל אדם הוא עולם שלם הרי שבשביל לנהל שיחה עם אדם אחר, כלומר עולם אחר ושלא לדבר על לנהל חיים עם אשה, הרי שכל אדם צריך שר חוץ, איש יחסי ציבור ושגריר אחד או שניים גם לא יזיקו.

אז איך אנשים עושים זאת? איך הם מצליחים לתקשר האחד עם השני?
אנחנו אומרים משהו לאשה, היא מבינה את זה בצורה הלא נכונה ומגיבה בהתאם, אנחנו לא מצליחים להבין על מה המהומה וכבר נפגעים ולאחר חמש דקות של שיחה כל אחד מתכנס לתוך עצמו ולפני שאנחנו שמים לב אנחנו כבר צריכים צד שלישי שיבוא לפשר בינינו... אני יושב עם שר החוץ שלי תוך כדי שאני מזמן את איש יחסי הציבור שלי לשיחת הבהרה, "היכן נכשלת" אני מרים עליו בקולי... ופתאום קולט זה הכל בראשי...

לא פלא שאנחנו מגיעים בכזאת קלות לסערת רגשות, יותר מידי כובעים מתרוצצים להם בראשינו וכשכל אחד מאיתנו מתפקד גם כראש ממשלת עצמו וכנשיא רפובליקת עצמאותו הרי שאין זה פלא שעולמנו מתרסק לו לרסיסים.

חשבתי לנסות ממשלת אחדות, אתם יודעים - רוטציה, אבל אתם יודעים איך זה... בין כל הקניות לבית בהם כיהנתי כשר האוצר לבין לקיחת הילדים לבית הספר בהם הייתי שר תחבורה מהולל, בקושי נותר לי זמן פנוי לכהן כראש ממשלה ואף אשתי טענה ובצדק כי במשך כל היום צריכה היא לכהן כשרת החינוך והתרבות ובין לבין צריכה היא לדאוג למעמד הגבוהה שכבר עלה לכיתה ג' ושלא לדבר על מעמד הביניים שלא מפסיקה להתלונן שרק היא צריכה לעזור בבית ואז גם ישנם את שני המובטלים הקטנים אותם צריך להאכיל ולהחליף להם חיתולים. כפי שאתם בוודאי משערים, אחרי כמה חודשים כאשר סוף כל הצלחנו לנהל את ישיבת הממשלה הראשונה בה הודענו שנינו על יציאה מוקדמת לבחירות אבל לא לפני שהעלנו את אחוז החסימה ל- בוא נגיד "אבא ואמא"... אתם יודעים, כדי שהילד לא יקבל רעיונות ויחליט לרוץ לבד לבחירות...

ובכן, יצאנו לבחירות!
אני בחרתי בה והיא בחרה בה!
אני צוחק, את זה עשינו כשהתחתנו, האמת כשאני חושב על זה, זה עבד לנו בתקופה הראשונה, אז איפה זה התפקשש אני שואל עצמי?! (זה היה אני ששאלתי את עצמי, אתם באמת מצפים לתשובה?).

בלילה שלפני הבחירות שאלתי את אשתי אם היא כבר החליטה מה היא הולכת לבחור, היא החדירה בי מבט ואמרה: אני החלטתי לבחור באהבה!
עוד באותו הלילה מינינו אותו ל"נשיא שני העולמות המאוחדות" וביקשנו ממנו להרכיב ממשלה, הוא מינה את עצמו כראש ממשלה וכשר החוץ ולנו הייתה הרווחה (הסתבר שלא באמת צריך שר כזה) הוא היה השגריר שלנו והילדים הופתעו לטובה כשגילו שהוא משמש גם כשר החינוך בביתנו.

אל דאגה, נותרו לנו תפקידים בממשלה החדשה, אני המשכתי לכהן כשר האוצר וכשר התחבורה ואשתי המשיכה לדאוג למעמד הגבוהה, הביניים והנמוך אך ראש ממשלת אהבה שימש לנו כיועץ נהדר בכל היבט בתפקידנו.

יכול להיות שזה קצת דיקטטורי מבחינתו לנהל לנו את החיים אך אנחנו מרגישים חופשיים מאי פעם, כי אחרי הכל ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה היא שהדיקטטור מכריח אותך לפעול על פי רצונו בעוד שהדמוקרטיה מכריחה אותך לרצות את פעולתיה ובכלל, האם דמוקרטיה שמכריחה את אזרחיה לחיות חיים דמוקרטיים יכולה להיקרא דמוקרטיה?

ובכן, הגעתי למסקנה שאם מדינת ישראל יכולה להיות המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון הרי ש'נשיא שני העולמות המאוחדות' שלנו בהחלט יכול להיות הדיקטטור היחיד במדינת ישראל...